פ ו ל י ט י ק ה ש ל צ ל י ל ל בֵ נ ה ש ח ור ה 371 גרעין המסורת של המוזיקה הדתית – מוסלמית ימשיך להיות מה שרבים ראו כביטוי של אותנטיות . כך למשל, אום כלת׳ום — המופע המובהק של המוזיקה במרחב הערבי המודרני — נחשבה לאמנית שהצליל של המוזיקה שלה, נוכחותה הבימתית וכישרונה לתווך בקולה רובדי עומק פואטיים נובעים ישירות מן הקריאה בקוראן, שבה התמחתה בילדותה . עם זאת, בקונגרס לא השתתפו רק מוזיקאים מוסלמים ; בשדה המוזיקה הערבית באותן שנים פעלו מוזיקאים בני כל הדתות, אך למרות זאת רבים ראו במסורת המוסלמית מקור חיוני ליצירתם המוזיקלית . במהלך הקונגרס, מציינת וירג׳יניה דניאלסון, מחברת הביוגרפיה של אום כלת׳ום, הופנתה השאלה בנוגע להשפעה המערבית על המוזיקה גם למלחין היהודי – מצרי דאוד חוסני, שהשיב : ״כל עוד קיים הקוראן תמשיך גם המוזיקה הערבית להתקיים״ . 41 נוכחותם של מוזיקאים יהודים ניכרה במיוחד במשלחת שהגיעה לקונגרס מעיראק . מלבד הזמר המוסלמי מוחמד אלקבנג׳י, הורכבה המשלחת ממוזיקאים יהודים : עזרא אהרון ( עוד ) , יוסף זערור ( קאנון ) , צאלח שמואל ( קמאנג׳ה – ג׳וזה ) , יוסף פתו – שמואל ( סנטור ) , אברהם צאלח ...
אל הספר