צ ב י ב ן ד ור ב נ ית 52 מ ב ע ד ו מ ע ב ר ל מ ס ך ה ב ר ז ל : ה מ ז ר ח ים ו ה א ק ד מ יה לשאלת המזרחים והאקדמיה יש שלושה ממדים עיקריים הכרוכים זה בזה . הממד הראשון הוא סוגיית המספרים : בפשטות, כמה מזרחים יש באקדמיה ומהו משקלם היחסי בתוכה . הממד השני הוא ייצור הידע האקדמי העוסק בנושאים הקשורים למזרחים בישראל ולהיסטוריה שלהם . הממד השלישי הוא הידע שמייצרים אקדמאים מזרחים . סוגיית מספרם של המזרחים באקדמיה נראית לכאורה כשאלה קטנונית . למה להתעסק במספרים ? בואו ניגש ישר לשאלת איכותו של הידע עצמו . זוהי התשובה הקלאסית שעומדת מאחורי חוסר הרצון המתמשך לעסוק בשאלה, ומעבר לכך גם להסגיר את המספרים האמיתיים . מי שמבקשת לעסוק בשאלה זו תגלה שהיא מגששת בים של ממצאים שאף אחד מהם אינו מניח את הדעת . מדובר באוסף של שמועות, אנקדוטות, סיפורים ומחקרים בעלי תשתית מתודולוגית רעועה שיוצרים סביבם שיח שלם . עובדת יסוד אחת יוצרת, מאפשרת ומשכפלת את השיח הזה : היעדרה הקיצוני של שקיפות, שמקשה על קבלת תמונה אמיתית של מספר המזרחים באקדמיה . מסך הברזל הזה נוצק וניזון משתי סיבות . האחת היא חוסר הרצון של האוניברסיטאות...
אל הספר