רבי ירמיה לומד אצל רבי זירארבי ירמיה לומד אצל רבי זירא מקורות רבים מתארים את מערכת היחסים שבין רבי זירא לתלמידו רבי ירמיה . בהיעדר רישומי קול של דבריהם נותרו מילותיהם כתובות ופירושן נתון במחלוקת . למשל, תגובת רבי זירא לקושיה שהקשה עליו רבי ירמיה היא הערה הניתנת לפרשנות מגוונת ( ירושלמי נדרים ח ב [ מ ע"ד ] ) : משמת בן עזאי ובן זומא בטלו השקדנים . לא עמד שוקד עד שעמד ירמיה . האם רבי זירא משבח את תלמידו על שקדנותו שמביאה אותו לשורה הקדמית של התלמידים המסוגלים להקשות על רבם, או שמא הוא מקנטר 27 את התלמיד שדימה עצמו לדורות הקדמונים ? גם במקום אחר התקשו הפרשנים בהבנת תגובת רבי זירא על הערת תלמידו . המשנה במסכת סוכה קובעת שלסכך צריך להשתמש בדבר שגידולו מן הקרקע ומקבל טומאה . בשם רבי יוחנן למדו שכלל זה עולה מהמילים "מגרנך ומיקבך" ( דברים טז יג ) . רבי זירא לימד את תלמידיו שהדיוק הוא שאין מדובר בגורן וביקב ( היינו הפירות והתבואה עצמם ) אלא בפסולת הגורן והיקב . על לימוד זה מקשה רבי ירמיה ( סוכה יב ע"א ) : מתקיף לה רבי ירמיה ‑ ואימא יין קרוש הבא משניר, שהוא דומה לעיגולי דבילה ! אמר רבי זירא ‑ הא ...
אל הספר