פניה הרבים של המלנכוליה 91 146 לדברי תבנית החשיבה המלנכולית בכתביו המוקדמים של בנימין . פרבר, הקישור המבני בין האמת הפילוסופית לבין המלנכוליה מתבטא בכתיבתו של בנימין במושג המונאדה, השאול מתורתו של הפילוסוף בן המאה השבע עשרה גוטפריד וילהלם לייבניץ . תבנית המונאדה היא תמצית הרעיון הפרדוקסלי בדבר זיקה בין פנימיוּת רדיקלית לחיצוניוּת טוטאלית — העולם עצמו — ושזירה אינטימית שלהן זו בזו, והיא ממחישה את היחס בין מלנכוליה לפילוסופיה באמצעות צורת המפגש הייחודית שלה עם העולם . בהקדמה לחיבורו על מחזה-התוגה הגרמני קובע בנימין בפשטות : "האידיאה היא מונאדה — פירוש הדבר בקצרה : 147 המונאדה, לשיטתו, היא כל אידיאה מכילה את הדימוי של העולם" . ישות מטאפיזית "חסרת חלונות", כהגדרתו של לייבניץ, שאינה ניתנת לחלוקה או לפירוק ; מבנה מבודד וסגור, שעם זאת הוא מכיל את העולם במלואו . העולם משתקף במונאדה כבראי . המונאדות, לפי לייבניץ, הן "מראות חיות", או "מראות מתמידות של היקום" . כל מונאדה קיימת לעצמה ומבטאת את היקום כולו מנקודת מבטה, לכאורה . היא מקיימת יחסי "סימפטיה" עם העולם ועם מונאדות אחרות, וביחד הן יוצרות מע...
אל הספר