144 פרק עשירי את דמות אביו בתוכו, האב הפנימי יכול לתפקד כמעין מצפן או כמחבר לערכי מוסר . הנה שלושה תיאורים אופייניים לאב לפני שמת, מדברי המרואיינים : מיכה : 'אם היו מקפיצים אותו לחלץ מישהו, היה יוצא גם בגשם, בקור, ולא דורש כסף' . דורון : 'ראה הומלס מחוץ לבית והכניס אותו אלינו ונתן לו מרק חם וקצת כסף' . איתי : 'ראה ילד עני באוטובוס, ירד אתו בתחנה וקנה לו נעליים חדשות' . אחד ממקורות הכוח של היתום הוא החזקת אביו בתודעתו כמיטיב . האב יכול להיתפס כמי ש'נהרות ידיו נשפכו לתוך מעשיו הטובים' במילות שירו של עמיחי 2 אולם התבוננות קרובה בדוגמאות שהובאו לעיל יכולה להעלות ( בשיר 'אבי' ) . גם את האפשרות שהדוברים מזדהים עם הדמויות הנזקקות . האב הוא נדיב, מעניק ומציל, ואילו היתום מזדהה דווקא עם הדמויות הנזקקות : האם לא חש היתום אי-פעם, בעקבות היותו נטול אב, כאילו הוא נמצא 'בגשם, בקור', או חסר בית, או 'ילד עני' ? במקרה זה האב מדומיין כמי שנותן מזור לסובלים, והמסר החבוי בדוגמאות הללו הוא : 'אילו היה חי, היה נותן לי את מה שאני זקוק לו' . דמות האב המיטיבה יכולה להוות מקור גאווה, אולם השוואה אליה עשויה להצי...
אל הספר