82 פרק חמישי ובקשר שבין יתמות לאשמה ולחיפוש דמות הורית שתמלא את החסר ותשכך את האשמה . תחילה נפנה לאחד מגדולי הציניקנים כלפי דת באשר היא, פרויד . פרויד התייחס בזלזול מסוים למשיכתו של האדם לדת כלשהי . בחיבור שבו הגדיר את הדת כאשליה, טען כי הדת נובעת מן היחס אל האב ( פרויד, 2000 [ 1927 ] ) . בהמשך כתב כי אינו יודע 'לנקוב בצורך דומה בעוצמתו לצורך בהגנה האבהית' ( פרויד, 2000 [ 1933 ] ) ; לנוכח 'חידות העולם הזה' ומחסוריו, אומר פרויד, 'האיש הפשוט אינו יכול לדמיין לעצמו השגחה עליונה [ . . . ] אלא בדמותו של אב מרומם ונשגב . רק אב כזה עשוי לדעת את צורכי האדם, לשעות לתחנוניו ולהיעתר לגילויי חזרתו בתשובה' ( שם, עמ' 83 – 84 ) . פרויד משתמש בביטויים 'אינפנטילי' ו'מביש' בהקשרה של נטייה אנושית זו, ומנקודת מבט פסיכואנליטית ייתכן שהקונפליקטים האישיים של פרויד עצמו סביב דת סימאו את עיניו מראות את המשמעויות האדפטיביות והעמוקות יותר של תהליך החזרה בתשובה . פרויד אינו לבד בגישתו זו ; רבים מגלים קוצר רוח כלפי החוזרים בתשובה . לעומתם, הוגים אחרים בתחום בריאות הנפש נקטו גישה אוהדת יותר כלפי תופעת החזרה בתשובה,...
אל הספר