אמהות

לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְרַעְיָתִי — שיר השירים כפנטזיה ארוטית 291 אֶל-בֵּית אִמִּי וְאֶל-חֶדֶר הוֹרָתִי ( שיה״ש, ג 4 ) . לאמהות יש כאן, אם כן, נוכחות שאין להכחישה . הטקסט כולו הוא במידה רבה נשי . לרוב האשה דוברת בו ( עניין נדיר למדי במקרא ) ויש בו איזו איכות נשית שקשה להחמיצה, אף שיש להניח שהוא נכתב על-ידי גבר או גברים . את הבאת האהוב אל חדרה של האם אפשר לקרוא כאקט של שיוך, של בעלות, אבל נדמה לי שיש לו גם משמעות של חיבור הגבר אל איזו נשיות רחבה, אולי אפילו ארכיטיפית . 5 שבו מערבת האהובה את כל חברותיה הנשיות הקולקטיבית הזו מתבטאת גם בפרק ה׳ ( ואולי את כל בנות ירושלים ) במסכת האהבים שלה, אבל כאן הדברים נוגעים לאמהות . פרויד חשב שהגברים מבקשים לחזור אל האם, אל השדיים, אל הרחם . לכן הם תופסים כל אשה אפשרית כתחליף לאם שעמה היתה להם אינטימיות ראשונית . אבל מה בנוגע לנשים ? מה הזיקה של הנשים לאמהותיהן ? נראה שבניגוד לעמדה של פרויד ושל חלק מממשיכיו, כאן אין כל ביטוי לעוינות בין הנשים לאמהותיהן, אלא דווקא למעין ברית ואף הרמוניה מינית . הגבר, הנקלע אל מסכת האהבים עם הבת, יצטרך ב...  אל הספר