נבואה ופנטזיה — כמה הערות 261 אין לנו כאן עיר עומדת, אבל את האחרת אנו מחפשים, כתב פאולוס ( אל העברים, יג 14 ) . לטענתו של מרסל שניידר ספרות הפנטזיה ( בדומה לספרות הדתית ) נשענת בבסיסה על הצורך שלנו בישועה . לכן הנושאים המרכזיים של ספרות הפנטזיה, כך שניידר, הם זמן, 3 גורל, החיים מעבר למציאות הנוכחת, מפגשים עם אֱלֹהִים וישועה . הנביאים, כך נראה, מאסו בהווה . ההווה הצטייר להם כחסר תקנה וחסר תקווה . הם ערערו על הסדר הפוליטי בזמנם והציגו את אחרית הימים כאנטיטזה לסדר הזה . הם היו, אפוא, אנרכיסטים דתיים, כאלה שמציעים את מלכות האֱלֹהִים ומערערים על סמכותה של מלכות בשר ודם . במובן זה הפרויקט שלהם ( בין שהוא אוטופי ובין דיסטופי ) משיק לאנרכיה המציעה עולמות אפשריים ומערערת את הביטחון שלנו בהווה . בלשונו של הארווי קוקס : הספרות הנבואית ״מספקת את הדימויים שבאמצעותם ניתן לפרק חברות 4 במובן זה הפרויקט הנבואי, שהוא לכאורה חמור סבר מאין קיימות ולעצב אותן מחדש״ . כמוהו, נושק גם לסאטירה, לפארסה ולבורלסקה . טרי פראצ׳ט הבין זאת היטב והכרה זו חלחלה ליצירתו הפנטסטית . קתרין יום טענה שספרות החזיונות מציעה תחל...
אל הספר