141 ללמידה . הוא לא נכנס לדקדוקים מתודיים, אלא הבחין באופן גס בין היעדר מוחלט של למידה ללמידה חלקית ושטחית . כלומר יותר משבא לדון בדרכי הלמידה ולהציע פילוסופיה של חינוך הוא הצביע על הליקויים המוסריים של עצלנות ושטחיות . מבחינה זו ר' מנחם המאירי התאים את עצמו להפליא לסגנון המוסרי הפופולרי של מסכת אבות . על כן לא פלא שהתמקד בפירוש של פתגם . 1 הוא כתב על "טובה עצלת השתיקה מעצלת הדבור" דברים אלה : אבל אצלי לבאר בו טובה עצלת השתיקה, ר"ל עצלה שהשתיקה נמשכת ממנה, מעצלת הדבור, ר"ל עצלה שיהא הדבור נמשך ממנה . וזו כי העצלה שני מינים, אם עצלה גמורה ואם קצתית . והמאמ [ ר ] הזה נאמ [ ר ] על למוד החכמות, והעצלה הגמורה היא שלא ישתדל בלמוד כלל . 2 היא שילמד, אבל שיתעצל בהבאת והקצתית 3 ובבחינת הדבר על אמיתתו . למודו למצרף ויחשוב בתחלת העיון שהעצלה הגמורה הוא יותר רע, והפליג החכם ואמ [ ר ] שבעניני הדעות העצלה הגמורה שהשתיקה נמשכת ממנה טובה מהעצלה הקצתית שהדיבור נמשך הימנה ; שהגמורה לא תביאהו להשחתת דברים, וישאר בעצמו אויל 4 לא יזיק לזולתו . אבל הקצתית יחשוב מחריש וידמה עצמו כיודע הדברים על בוריין, וידבר...
אל הספר