תשרי תשפ"ו, ספטמבר 2025 גיליון 101 63 הרוסית המוצלחת לקרים וגזירת נתח ריבוני מאוקראינה שעברה בקלות יחסית, האם זה לא היה אך טבעי שיסיקו במערב כי פלישה רוסית לאוקראינה גופא, תסתיים באותן תוצאות כמו הפלישה לקרים ? בבחינת : עשינו א', יצא ב', נעשה עוד פעם א', ייצא עוד פעם ב' ? ( זו הייתה, ראשית לכול, ההערכה שרווחה בצמרת הרוסית עצמה ! ) . ברם, המלחמה באוקראינה חשפה מציאות שונה לחלוטין, לפיה צבא רוסיה על כלל מערכיו נמצא בתת כשירות : למרות גודלו, סדר כוחותיו מוגבל, עד שנזקק לתגבור צבאי זר ושימוש בכוח אדם מיליציוני ; מיצוי יכולות אמצעי הלחימה שלו היה רחוק מאוד ממה שניתן היה להעריך ; מערכיו הלוגיסטיים לרבות צוותי רפואה היו חסרים ; ורוח הלחימה של הגייסות, במיוחד עם התארכותה, נתקלה באתגרים קשים במיוחד שהפריעו מאוד למיצוי העוצמה הצבאית . מסקנת ביניים מניתוח זה : מומלץ להיזהר מלהקיש מתוצאות מלחמה אחת לאחרת, טרם בדיקה השוואתית מעמיקה של הרכיבים השונים של השתיים ( למשל : מה ההישג הנדרש, מי האויב, מה היקף העימות, ועוד ) . יתרה מכך, קיימת הטייה איסופית מובנית לטובת אמל"ח ומספרי כוח אדם, כיוון שאלו על פי...
אל הספר