הנבחרוּת והציות

א ל ת ש ל ח י ד ך א ל ה נ ע ר / ה — מ ח ש ב ו ת ע ל ה ע ק ד ה ב י מ י ם ה ה ם ב ז מ ן ה ז ה ] 311 [ תרבות העמים הקדומים מבוססת על ציות לעצמי השבטי הקולקטיבי, ואין בה מקום למרד ולייחוד אינדיבידואלי . כך גם ביהדות בתקופת המקרא . המקרא מתאר תרבות של עם בהתהוותו, כשייחוד אינדיבידואלי עשוי לסכן את הלכידות השבטית . נראה שבשל כך התבססה התרבות היהודית על ברית אב-בן המקבילה לברית אֵל-עם, ברית המחזקת את קבלת הערכים, המיתוסים והחוקים של האב הארכיטיפי, של התרבות, ואינה מאפשרת מרד באב ובערכיו . במקרא מתואר האל היהודי כאל שאינו סובל אי ציות ( נצר 2023 : 173 ) . ציות לאל הוא ציות מוחלט ; מי שעובר על חוקיו נענש בחומרה והעובר על מצוות רבות נענש במוות . אחרי קין נענש דור המבול כולו, אחר כך אנשי סדום . מיתוס המרד האדיפלי שמופיע בתרבות יוון מתאר את הקושי של האב לקבל את הסירוב לציות ואת המאבק הטרגי של הבן לעצמאות ואינדיבידואליות . למעשה המיתוס היווני עוקד את אדיפוס . מנקודת מבט זו, אפשרות הסירוב לציות והפיכת הציות לחמלה הינה מהפך התפתחותי גדול . הפילוסוף סרן קירקגור, שחי במאה התשע-עשרה, ראה באברהם את "אביר...  אל הספר