ה מ ס ע ה ר ו ח נ י ] 26 [ הייתה, שכאשר המציאות היא הכורח להתמודד עם חרדה קיומית, דווקא אז מתבקש מאחז בכוחות הנפש הגרעיניים הרוחניים ביותר מהעצמיות שהיא בצלם אלוהים . דווקא בעת הסתר פנים חשים את חסרונו של מישהו מגבוה . דווקא אז אנו שואלים מאין יבוא עזרי, כמו שאמר הרבי מקוצק : "מאין יבוא עזרי — מהאַין" . דווקא בעת מצוקה המטפורות הדתיות מזומנות לעזרתנו . והקדמה נוספת : ראשית, אין לזהות את הרליגיוזי עם הדת . חוקר הדתות רון מרגולין מביא את דברי מרטין בובר, שהבחין ב- 1913 בין דתיות שהיא בבחינת "רליגיוזיות" ובין הדת הממוסדת . הראשונה עיקרה רגש הפליאה של האדם בעומדו מול המוחלט שעמו הוא רוצה לבוא במגע ואותו הוא מבקש להגשים בחייו ; ואילו הדת הממוסדת היא, על פי הגדרתו של בובר, כל המנהגים והתורות שבהם דתיותה של תקופה מסוימת בחיי העם באה לכלל ביטוי באמצעות חוקים ומסורות ( מרגולין 2009 ) שנית, דבריי ניזונים מתפיסת הנפש של יונג . מבין הנוטים לבטל בהינף יד את תורתו ( בדרך כלל אלה שלא קראו בספריו, או שקראו רק חצי דבר ) , יש נטייה לאמירה מזלזלת — אה, הוא מיסטיקן ! כלומר, עצם התייחסותו הרצינית לרגש הדתי...
אל הספר