161 מתון : ואיך יישבו ישראל בקרב הגויים ? קנאי : לא יישבו . מתון : זאת שנאת הבריות, והיא מוציאה את האדם מן העולם ! קנאי : שנאת הגוי אינה שנאת הבריות . מתון : אתם מוציאים את כל עמנו מן העולם ! קנאי : הבריות – אלה ישראל, לא הגויים . מתון : וגוי שהוא צדיק ? קנאי : אין גוי שהוא צדיק . כל הגויים טמאים . מתון : קום נגד כל הגויים ונראה מי יציל אותך . קנאי : הקדוש ברוך הוא . אנחנו עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב . עמנו מוקף אויבים ושונאים, ואדוני לבדו יושיענו מידם . ( עמ’ 14 ) בתמונת הפתיחה ב מלחמות היהודים מתאר יהודי מתון את המציאות בירושלים כמציאות קוסמופוליטית : ירושלים זאת שאני חייתי בה בשנים שלפני מותנו היתה עיר פתוחה, מקום של רתיחה רוחנית . [ . . . ] רבים גילו עניין ביהדות . מכל העולם היו באים לירושלים, מביאים מתנות להיכל, והיה נדמה שהנה הופכת היהדות לדת עולמית . לעומתו, הקנאי רואה תמונה הפוכה . לגביו, ירושלים היא עיר מטונפת בזרים שיש להרחיקם כפי שמרחיקים טומאה : ירושלים זאת שאני חייתי בה היתה עיר שורצת זרים . אספסוף של נוכרים ברחובות ובשווקים מטנף את העיר ומטמא אותה . אני הולך להר הבית,...
אל הספר