הצגת הגאולה ב”הילד חולם”: היפוך החיזיון האפוקליפטי, ניצחון הרע, ושלילת תחיית המתים

138 על פי המסורת הנוצרית . חזיונות אלה מציגים תמונות עשירות ורבות עוצמה שהיוו תשתית לספרות האפוקליפטית בכל הדורות . ואולם, אף שחזון יוחנן הוא החיבור העומד במרכזה של תופעת האפוקליפסה ואף נתן לה את שמה, אין הוא החיבור הראשון בתחום זה . חלקים חשובים בו, והרוח הכללית של רבות מן התמונות המוצגות בו, שאובים בעיקר מספר דניאל המקראי, שחזיונות הקץ המופיעים בו הם התשתית הספרותית והעיונית של האפוקליפסה 103 בכללה ( דן ,2000 עמ’ 21 – 22 ) . רעיונות אלה נעשו עד מהרה לאבן יסוד בתפיסת ההיסטוריה בתרבות המערבית, ולפיה אימפריות באות ואימפריות הולכות, מתנגשות זו בזו ומחליפות זו את זו . ואולם, עיקרו של המבנה המוצג על ידי דניאל הוא התכלית, המלכדת את התהליך בתנועה הכרחית לקראת הקץ . מכאן מתחילה נבואת הקץ, המציינת במקרה זה גם רמז לתאריך שבו יגיע הקץ המקווה . הסבל בהווה, הקץ המתקרב, התאריך ההיסטורי הצפוי, הם המקנים משמעות לאירועי העבר, היוצאים מכלל מקריותם ונעשים שלבים הכרחיים בהתקדמותו של היקום לקראת תכליתו . תהליכי העבר, חילופי הממלכות – אשור ובבל, פרס, מדי ויוון – מגיעים לנקודת שיא בהווה, בהופעתו של המלך “עז...  אל הספר