המבנה הסימטרי של “ייסורי איוב” ושלילת האל

135 מסומנת בניסיון שבו הוא מעמיד את איוב כדי לבחון את אמונתו . המשכה של נוכחות האל היא בהתגלות האל לאיוב ובהסברו המספק את אוזני איוב, ושיאה – בהשבת רכושו ובבניית משפחה חדשה לאיוב, שהם הגמול האולטימטיבי למאמין שעמד במבחן . על פי י יסורי איוב , ירידתו של איוב מנכסיו ואובדן משפחתו לא אירעו עקב התערבות אלוהית עם השטן . גם ייסוריו של איוב אינם נקשרים במחזה לניסיון שהאל מעמיד אותו . אלה ייסורים שרירותיים לגמרי . לבסוף איוב מסיים חייו בייסורים קשים . לאחר שהועלה על המוקד הוא זועק לעזרת האל, ובניגוד לאיוב המקראי אין הוא זוכה לשיקום משפחתו ורכושו אלא למוות בזוי ומלא ייסורים . רעיו של איוב במחזה מבטאים את התפיסה המקראית . בלדד אומר : “מי נותן לחיינו פשר ? מי מעניק משמעות לחוקינו ? בחברתנו אלוהים הינו המשמעות” . בלדד מחייב את תורת הגמול “לך קל . אתה מדבר מתוך יתרון של אדם שאין לו מה להפסיד . לי יש . אני לא הוכיתי כמוך . אני צריך להמשיך לחיות [ . . . . ] לא אתן לך לשבת ולצעוק אין אלוהים ( עמ’ 80 ) . חלק ב : קעקוע חזותי של התפיסה האמונית ( פרקים 6 – 8 ) . בפרקים אלה ממוחשת סופית, באופן פיזי וחזותי,...  אל הספר