97 הדתיות מן החילוניות, לא רק כקטגוריות ששוללות זו את זו על פי אופיין, אלא מציג את הדתיוּת כהיפוכה המובהק של החילוניות . יתרה מכך, הקטגוריה הדתית מוצגת כמאיימת על קיומה של הקטגוריה החילונית - ליברלית . שני מקורות מזינים את אופן הייצוג של החרדים בתיאטרון : ( א ) הנטייה להפוך את הלאומיות לערך מקודש ולהרחיק באופן פרדוקסלי את הדת מתוך הלאומיות, תוך כדי שמירה על חזות חילונית לכאורה ( שנהב ,2003 עמ’ 75 ) ; ( ב ) התפיסה הקלסית המייחסת למסורת סדרת אפיונים וביניהם : כפיפות מוחלטת לעבר, היעדר דינמיות וחיים ללא ביקורת רפלקטיבית . שני המקורות האלה, נוסף על התעצמותם הפוליטית של המפלגות החרדיות משנות השמונים והשיח אקדמי הרחב המבקר את החרדים, גרמו להתעלמות התיאטרון מכמה תפיסות עולם עיקריות של המחשבה החרדית . החברה זו מתוארת במחזות כחברה הפוגעת בדמוקרטיה, כחותרת תחת המדינה החילוני כדי להקים תחתיה מדינת הלכה . שלבי ההשתלטות של החברה הסגורה הזאת על החברה הפתוחה הדמוקרטית במחזות הם : ( א ) מצור כלכלי ( ב ) סגירות פיזית של השכונה ( ג ) רכישת קרקעות החילונים ( ד ) טרור פיזי ותקיפת החילונים ( ה ) השתלטות הפ...
אל הספר