מודרניזציה וכור היתוך כעקרונות ממלכתיים מרכזיים במחזות “קזבלן”, “רחוב המדרגות” ועוד

75 לאומיות - שבטיות הייצוג הבינארי של ציוני - מזרחי משרטט שתי חברות שונות ומנוגדות בתיאטרון : חברה ציונית המושתתת על מבנה משפחתי גרעיני הכפוף למשטר הלאומי ; ב קרא לי סיומקה מתקיימת מערכת משפחתית גרעינית הדוקה הכוללת את סיומקה אשתו ובנו, ובמקביל מקיימת משפחה זו ששכלה את בנה במלחמה נאמנות לאידיאולוגיה הלאומית . לעומת זאת המסגרת השבטית ב טורא מדגימה את הסדר השבטי המקבץ נאמנויות שבטיות ומבטל את חשיבות הנאמנות הזוגית - גרעינית . טורא מגלה כי יונה אותה רצח, אינה ביתו אלא פרי אהבת אשתו לגבר אחר . מבנה שבטי זה מקיים קשר רופף ביותר לסדר הלאומי שאינו מוזכר כלל על ידי המזרחים השבטיים . מין ומגדר השבטיות - לאומיות מולידה הבחנות מגדריות תואמות : הסדר הלאומי מתנהל על פי עקרון המציאות הגוזר איפוק מיני, ואילו הסדר השבטי גוזר את עקרון העונג . המשפחה הגרעינית הציונית כפופה לעקרון המציאות הסגפני המכשירה לחיים לאומיים מודרניים ולמיזם הציוני, תוך כדי ויתור על העונג . לעומת זאת, ייצוגי השבטיות המזרחית מתגלים ככפופים לעקרון העונג חסר העידון, גורם הנדרש לכינון תרבות וציביליזציה . האישה הציונית מובנת כגוף מוכח...  אל הספר
דליה כהן-קנוהל