דמות הלוחם כמודל חינוכי במחזות

61 הפיקוד וסמכות המפקד על רקע המעבר מ”יישוב מאורגן” ל”מדינה בדרך” ( פיינגולד 2001 ) . שחם עוסק כאן בהתארגנות מסגרתית של הצבר בצבא הממלכתי, המתמודד עם קונפליקט המסורות של בוגרי הפלמ”ח ושל בוגרי הצבא הבריטי . המחזה מציג שני דגמים של פיקוד : אבי – הטיפוס המובהק של המפקד נוסח מורשת ההגנה, הפלמ”ח ותנועות הנוער ; וג’ונה איש הצבא המקצועי ששיקוליו מבצעיים, תכליתיים, לא רגשניים . שחם מאפיין את שני דגמי הפיקוד האלה בחדות ושואל : מהו מקור הסמכות של המפקד ? התפקיד שהוא ממלא ? הדרגה שהוא נושא ? היחסים בין המפקדים לפקודיהם היו מותנים כמובן ברוח תקופה, באותו צירוף מיוחד וחד - פעמי של מורשת הפלמ”ח, ההגנה, תנועות הנוער, האתוס היישובי - חלוצי שהיה מוטמע ומובלע בהכרה הקולקטיבית של דור המאבק . המפקד, לדברי אליהו גולומוב, ממפקדי ההגנה, הוא “ המזיגה בין סמכות המסגרת וכוח הרצון של הלוחם המפקד [ . . . ] לא אדם עליון אלא חבר, ובכל זאת מפקד” ( פיינגולד ,2001 עמ’ 66 ) . מזיגה זו נועדה למצוא את השילוב האידיאלי בין הרעות לבין הדיסטנס הצבאי - היררכי, כדי להבטיח פיקוד יעיל, מסגרת וסמכות, או כלשונו של יגאל אלון, לא י...  אל הספר