“אכזר מכל המלך” ו”מורד ומלך” כטרגדיות קלסיות

46 צדק הם תופסים באורח מוחשי ביותר ולא כאידיאל . רחבעם, הארץ נמקה . יועציך מוליכים אותך שולל . בכל אשר תפנה תראה עם רעב ושקוע - לחיים, עטוף בסמרטוטים . אביך העמיס עלינו עול כבד מאוד . נציביו פשטו על כל הארץ . את כל לשד העם הם מוצצים, צבא זרים . [ . . . ] אני זועק אליך את ענות עמך, מלך ישראל . מה מספר האלפים הנשלחים לכרות עצים בלבנון ! שבעים אלף איש הרכינו ראש בפני אביך, שמונים אלף איש חצבו בהר לבנות בתי גזית בירושלים ! אים כל אלה, רחבעם ? מי פיצפץ את עורפיהם ? [ . . . ] פקח עיניים, בן - אדם ! על מה כל הפאר הזה המכסה על ארץ ענייה ? על מה כל הברק ? מה לנו עצי הארזים והברושים המובאים לירושלים ? מה לנו פיתוחי זהב בארמונות אביך והעיניים כבויות ? שבע שנים בנה אביך בית ליהוה, [ . . . ] אך שקר הדברים ? שמועה רעה ? ושקר הוא כי ביהודה וירושלים חופשיים התושבים מן המיסים ? הבל ? רעות רוח ? ושקר הוא כי בארמון שותים מתוך היין וברחוב אוספים גללים ! [ . . . ] צא אל בני עמך, מלך ישראל . לך אל חצרות הכלא . צא אל הכפרים . ראה צלקות האנשים ואדמתם . [ . . . ] שאל את ידידך איך הגדילו שדותיהם מן המלוות שלא ה...  אל הספר