טיפוסי משיחיות ומשיחים במחזות “הוא הלך בשדות”, “בקץ הימים” ו”הכבשה”

21 להם בהתלהבות . הוא הלך בשדות עורר רטט של התרגשות והזדהות, ואילו מחזהו של הזז עורר התפעמות אך גם זעזוע . המבקרים המרכזיים של התקופה שיבחו, אך גם הזדעזעו מבחירתו של הזז לעסוק בשרפת הגלות שנים ספורות לאחר השואה . בעיתון “ דבר” נכתב : “בתום ההצגה, בסיכום הסופי – נשאר משקע כבד, תדהמה, מבוכה ומחאה . שורפים את הגולה ! זאת היא המסקנה . בכל מהותך וישותך אתה מתנגד למסקנה זו . ואתה תוהה, מתייחס אתה בכל הכבוד לסופר חיים הזז ול’הבימה’” . הכותב הזדעזע מהאכזריות הכרוכה בשלילת הגולה . במסיבת עיתונאים שנערכה אז נשאל הזז מה רצה לומר ביצירתו, ומדבריו עולה בבירור כי כוונתו היתה להתריע מפני תפיסות משיחיות שגויות ומפני הסכנה שבגולה, וכן “להצביע על האשמים” : כתבתי את המחזה לפני שמונה - עשרה שנה, מתוך צורך אחר מזה שהניעני עכשיו, אז היתה תקופה אחרת, שונה לגמרי מימים אלה . כשכתבתי אז את המחזה היתה לי הרגשה ברורה מאוד, שיש צורך להתריע בעולם היהודי, כי פורענות עומדת לבוא עלינו ובאה . [ . . . ] עכשיו היה לי צורך אחד . המעשה כבר נעשה . בנוסח הזה האחרון היתה לי כוונה ליצור לא טיפוס אדם אלא טיפוס תקופה [ . . . ] כ...  אל הספר