נגידות מצריס ההנהגה המקומית הקהילית והנהגתן דמותן התרבותית והחברתית של קהילות ארץ ישראל בתקופה הממלוכית שונה היתה מבעבר . במשך כל התקופה חסרו יהודי הארץ הנהגה מרכזית , ממונה או טבעית , משל עצמם , וודאי שלא היה בארץ ישראל מוסד סמכותי שיכול היה להקרין מיוקרתו או מגדולתו בתורה על הגולה ; ישיבת ארץ ישראל , שגלתה מירושלים ערב התקופה הצלבנית , לא די שלא שבה , אלא שבטלה אף במקום גלותה . היעדרה של הנהגה מיוחסת יצרה תלות מלאה במוסדות ההנהגה היהודית במצרים עד סוף התקופה הממלוכית . מיד לאחר התגבשותו של תחום השלטון הממלוכי היה הנגיד לראש יהודי המזרח על שלושת מרכיביהם : קהילות מצרים , סוריה וארץ ישראל . רק סמוך לכיבוש העות'מאני שבו קהילות ארץ ישראל ותפסו את מקומן הראוי להן בקרב קהילות המזרח , עקב הצטרפות היסוד הספרדי אליהן ובגלל שקיעתו של מוסד הנגידות .
אל הספר