ככל העמים: המודל המקראי מציע שוויון בין עם ישראל לשכניו בזכות לחיי ריבונות

88 | אופקים אחרים הדומים לה, סַמן זהות חדש זה נכרך בתפיסתם של חכמים בהבחנה אונטולוגית בין העם המוסרי, הראוי על פי טבעו הנעלה לקבל את התורה, ובין אחרים הנחותים ממנו על פי טבעם באופן חסר תקנה . נראה שמדובר בתפיסה שגם אם אינה גזענית כמשמעותו של מושג זה בתקופה המודר נית, הרי היא קרובה לכך מאוד בהיותה מבוססת על הנחה- של טבע פגום העובר בתורשה . יש להדגיש כי בעת העתי קה תפיסה גזענית זו לא הייתה מיוחדת ליהודים : גם ההב- חנה בין היוונים לברברים, או כעבור זמן בין העם הרומי לכל- יתר העמים, משקפת תפיסה דומה של עליונות מוסרית של הגוף הפוליטי ״שלנו״ על פני כל האחרים . החשוב לענייננו הוא שתפיסה גזענית זו קשורה באופן עמוק בעיצוב מחדש של רעיון הבחירה ובמעבר מתפיסת בחירה המשוקעת בארץ ובטריטוריה, שאותה ירשו חז״ל מן המקרא, לתפיסת בחירה חדשה הממוקדת בחוק ובתורה . * * * מדוע בעצם המדרש כורך את רעיון מתן התורה עם עמדה גז ענית כלפי אומות העולם ? האם לא ניתן היה לעשות את אותו- מעבר לתפיסת בחירה חדשה מבלי לטעון שאומות העולם האחרות הן נחותות ובזויות לעומת ישראל ? מעבר להשפעה שהייתה בוודאי לתפיסות גזעניות שאפיינו...  אל הספר