המלחמה, השלום ואנחנו: עלינו לחזור לכתוב את חזון השלום

אופקים | 31 ה מ ל ח מ ה , ה ש ל ו ם ו א נ ח נ ו | מ א י ר ק ר א ו ס צירים . ככל שפה, שפת הכוח מעצבת את תודעת כולנו . היא אינה מוגבלת לשדה הקרב, אלא הופכת להיות שפה לחיים . המלחמה משפיעה על כל מרחבי החיים . היא עוטפת-כול ומ שעבדת-כול, מעצבת את מי שאנחנו ומי שאנו עתידים להיות . - אם מלחמה היא גורלנו, עלינו לקיים מדינת מבצר ספרטנית, שבה כל כוחות החיים והמשאבים הפיזיים, הכלכליים, הת רבותיים והרוחניים יהיו משועבדים לה . ההשלמה עם גזרת- המלחמה משמעה ויתור על כל משאלות הלב שבבסיס חזר תנו לציון : ויתור על ייעוד רוחני, חברתי, מוסרי או דתי, ויתור- על פריחה תרבותית, על שגשוג כלכלי . במקום להיות מקור השראה של דעת ורוח, של תורה מציון, במקום להיות חברת מופת, תהיה מדינת ישראל מצודת הישרדות, בית יוצר עולמי של תורות ואמצעי לחימה, ואנשיה – אנחנו וילדינו – למודי חרב . זה ותו לא . המלחמה מעצבת לא רק את החברה והמדינה, אלא גם את היהדות, והיא בעלת השפעה עצומה על השאלה לאן אנו מוליכים את המסורת שלנו . מקורות יהודיים משמשים אבני בליסטראות להצדקת מלחמה ללא גבולות, ותפיסות יהודיות משיחיות מניחות תשתית לעליונות י...  אל הספר
מכון שלום הרטמן