66 | אופקים קבע ויכוח עמוק ( ובתקווה – גם בריא ) , נפצע באותו יום ארור מירי, ולשמחתנו התאושש אחרי מספר שבועות . שבת . עם עלות השחר ביום שישי נסעתי בדרך הקצרה מאופקים לקיבוץ נירים, ועוד הספקתי להשלים שעה-שעתיים של שינה . בשישי עברתי הלוך ושוב ליד המסיבה ברעים . היא הייתה יוצאת דופן – לא זוכר מסיבה בסדר גודל כזה באזו רנו בעשור האחרון – וטרחתי לומר את זה לאשתי . הסעתי- את בני הצעיר לבית אמו בקיבוץ ברור חיל, באזור שדרות, ואחר כך נסענו לאשקלון לבקר את הוריי, כפי שאנחנו עושים מדי שישי . בשישי בלילה נסעתי להחזיר את בני בכורי מנירים לברור חיל . אף שביקשתי ממנו להישאר לשבת אצלנו, הוא סירב . זה היה אחד מהנסים הקטנים שלנו במתקפה האיומה . שמחת תורה . בערב שמחת תורה חוגג קיבוץ נירים את חג הקיבוץ . הפעם הוא ציין שבעים ושבע שנים להיווסדו – נירים הוא אחד מי"א הנקודות שהוקמו בנגב במוצאי יום הכיפו רים תש"ז . לקראת סיום חג הסוכות ותום החופשה חוזרים- כל תושבי הקיבוץ לחגוג יחד, ואיתם גם אורחים רבים . כולם חגגו איתנו שם, כולל החמישה שעתידים להירצח והחמישה שעתידים להיחטף לעזה למחרת . שבעה באוקטובר . החגיגה ב...
אל הספר