אופקים | 73 י ה ד ו ת ו ז כ ו י ו ת ה פ ר ט : ח מ ש פ ר ס פ ק ט י ב ו ת | בהיותי אזרחית ישראלית מודרנית, ליברלית, דוברת עברית, אני יכולה להשתלב במרחב הציבורי סביבי "בלי שיודעים עליי" . ול מען הסר ספקות, אני לא מנסה להסתיר את זהותי, אני פשוט- מתארת סיטואציה רגילה . עם זאת, אני כל הזמן מודעת לכך שאם יקרה אירוע חריג בסביבתי, בעיני כוחות הביטחון האמונים על השמירה על האזרחים, לרבות עליי, אני אהיה החשודה המיידית . בכל פעם שהבנים שלי עולים על הרכבת הקלה, אני צריכה לוודא שהם מגיעים ליעדם בשלום, שכן אני יודעת שהם נתונים באיום כפול : הראשון הוא האיום הביטחוני שתמיד קיים בירושלים ; אם יתרחש פיגוע, חלילה, הם עלולים להיפגע כמו כולם, כמובן . ואולם, עבורם קיים איום נוסף : אם לא ייפגעו מהאירוע עצמו, הרי הם נתונים בסכנה מתגובת ההמון ואף מזו של המשטרה . במילים אחרות, אנחנו נמצאים תחת "פרופיילינג" שמַבנה את עצם הימצאותנו במרחב כאיום . אם מתרחשים אירועים בלתי רצויים, אנו החשודים המיידיים ונתפסים כאשמים גם בלי שתוכח אשמת נו . היחס הזה כלפינו בא לידי ביטוי בכל מקום ובכל זמן, וכך איננו- זוכים לתחושת הביטחון ...
אל הספר