436 שער רביעי : מחקר המקרא בישראל לפרט את ההבדל בין גישתו למקרא של היהודי המאמין ובין זו של הנוצרי המאמין . אומר בקצרה וכדי לשבר את האוזן שעבור היהודי התנ״ך בלבד – תורה, נביאים וכתובים, או הקנון של ׳כ״ד ספרים׳ – הוא בחזקת כתבי קודש ואין ליהודי כתבי קודש אחרים . ואילו עבור הנוצרי, לא זו בלבד שעבור חלק גדול מן הנוצרים ׳כתבי הקודש׳ הראשונים 2 אלא אף זו שהתנ״ך כולו, כולל כוללים ספרים רבים יותר מאשר כ״ד הספרים שבמקרא, הספרים הנוספים בו, הוא עבורם רק ׳הברית הישנה׳, שבהמשכה ומעליה נמצאת ׳הברית החדשה׳, המפרשת את ׳הברית הישנה׳, מתקנת אותה ומעניקה לה משמעות . המסקנה המתחייבת מהגדרה זו של ׳כתבי הקודש׳ היא שיש לפרש את ׳הברית הישנה׳ לא מתוך עצמה בלבד אלא לאור ׳הברית החדשה׳ . הבדל מכריע אחר בין היהדות והנצרות הוא יחסן השונה למצוות המעשיות ולמידת החיוב המעשי של המקרא, בעיקר התורה, בחיי האדם ובהנהגתו הדתית . המקום השונה שיש למקרא במסגרת האמונה הדתית קובע – כמובן מאליו – את גישתו של המאמין למקרא, והיא שונה אצל מאמיני הדתות השונות . נראה לי אפוא שהשאלה העומדת היום לדיון אינה נוגעת לקבוצה זו, שבה ההבדל ב...
אל הספר