ייסודו וראשית תולדותיו של החוג למקרא תרפ״ה – תש״ט ( 1925 – 1949 ) 413 ישראל . שני המגבשים הספרותיים של היצירה היהודית הקדומה – המקרא והתלמוד – לא נזכרו בנפרד . הניסוח מבטא את רצונם של מייסדי המכון לכונן מוסד מדעי שיהיה 3 וכך נכלל לימוד התנ״ך מבוסס על תבנית דיסציפלינרית-אוניברסיטאית מקובלת, ( והתלמוד ) בכל אחת מן הדיסציפלינות : לשון, ספרות, היסטוריה, וכיו״ב . בשנים הראשונות לאחר כינונו פעל המכון למדעי היהדות על פי המתכונת שנקבעה בהחלטה משנת 1924 : הוא שימש כ׳מרכז לחקירה׳, וההוראה נקבעה על פי נושאי המחקר של המורים ללא חלוקה רשמית למחלקות . ואולם תוך תקופה קצרה התרחש 4 שינוי בתפיסה העצמית של האוניברסיטה והתחזק מעמדה של ההוראה האקדמית . בשנת 1928 הוקמה הפקולטה למדעי הרוח, נכללו בה המכונים שהיו קיימים כבר קודם לכן, המכון למדעי היהדות והמכון למדעי המזרח, ונבנתה תוכנית לימודים על פי חלוקה למחלקות . באוגוסט 1928 הוצע להקים במכון למדעי היהדות שבעה חוגים : תנ״ך, תלמוד, היסטוריה, פילוסופיה, שפה וספרות, וידיעת ארץ ישראל ( גאוגרפיה, טופוגרפיה וארכאולוגיה ) , ושישה חוגים ראשיים הוקמו למעשה : לשון עב...
אל הספר