362 שער שלישי : פרשנות המקרא אקדים ואומר כי בתגובה ראשונה השאלה מעוררת שתי שאלות משנה : ׳פרשן פשט׳ בעיני מי ? ועל פי איזו מן ההגדרות של המונח פשט ? אבל בשלב זה אינני נכנסת לדיון מקדים זה ודברים אחדים בעניינן של שאלות אלו יעלו בהמשך . כנקודת מוצא יש לומר שאבן עזרא ראה את עצמו והגדיר את עצמו במפורש כ׳פרשן פשט׳ . בהקדמה לפירוש הקצר לתורה ( שנכתב בלוקה מייד לאחר שאבן עזרא הגיע לאיטליה ) , הוא מכנה את פירושו ׳ספר הישר׳, וכפי שסימון מסביר נכוחה במאמר הראשון בספר, ׳התיבה ישר משמשת בפי אבן עזרא כמילה נרדפת לפשט . . . והריהו מכריז שפירושו לחמישה חומשי תורה מחויב לדרך הפשט׳ ( עמ׳ 13 ) . בשתי ההקדמות שאבן עזרא כתב לפירושי התורה – הקצר והארוך – הוא מונה את הדרכים שמפרשי המקרא לפניו הלכו בהן ( גאונים, קראים, נוצרים וחכמי ישראל בעלי הדרש ) ומכריז על עצמו שהוא ילך בדרך החמישית, דרך הפשט : ׳והדרך החמישית, מוסד פירושי עליה אשית, והיא הישרה בעיני, נוכח פני ה׳׳ ( ההקדמה לפירוש הקצר ; סימון, עמ׳ 46 – 47 ) . אבן עזרא בחן את פירושיהם של כל פרשני המקרא, הן אלו שקדמו לו והן בני דורו, מנקודת המוצא של הכרה עצמי...
אל הספר