פרק כה: שתי הקדמות של ר׳ שמואל בן מאיר (רשב״ם): לשיר השירים ולמגילת איכה

300 שער שלישי : פרשנות המקרא כמובן לפטור בטענה שהוא הלך בדרכו של רש״י ועשה כדוגמתו, אבל טיעון זה אינו תקף לאור הימצאותן של הקדמות נוספות בפירושיו האחרים . בפירוש רשב״ם לתורה יש ארבע הקדמות, ושתיים מהן בתחילתם של ספרים : 4 שתי הקדמה לספר בראשית, בתחילתו של הפירוש לספר, והקדמה לספר ויקרא ; 5 רשב״ם כתב הקדמה גם לפירושו למגילת ההקדמות האחרות הן בפתיחה לפרשות . איכה, שעד עתה לא הושם אליה לב . לעומת זאת, אין הקדמות לשני פירושיו האחרים – 6 השאלה הנשאלת היא אפוא מה היה הכלל ומה היה היוצא מן הכלל לאיוב ולקהלת . בחיבוריו של רשב״ם : האם נהג ככלל לכתוב הקדמות לפירושיו, ויש לראות את איוב וקהלת כיוצאים מן הכלל, או להפך – דווקא הפירושים לאיוב ולקהלת הם הכלל, ואילו ההקדמות בתורה, לשיר השירים ולאיכה הן היוצאות מן הכלל ? ואולי אפשר שחסרונן של הקדמות בפירושים לקהלת ולאיוב איננו נתון מקורי של החיבורים אלא תוצאה של 7 עוד יש לשאול אם כתיבת הקדמה לפירוש שיר השמטה במהלך העתקת כתבי היד ? השירים הייתה אך ורק חיקוי והמשך לדרכו של רש״י, או הושפעה גם מדגמים ספרותיים אחרים, בני זמנו של רשב״ם או קודמים לו, כגון מנהג...  אל הספר