232 שער ראשון : מחשבת המקרא וספרותו שהוא פועל בכיוון של שיפור ואין זה משנה אם אנשים אחרים, מתוך נקודת מוצא אידאולוגית אחרת, ראו בכך שינוי לרעה . מצוידים בהגדרה זו ובמה שמתבקש ממנה, אנו פונים אל המקרא ואל תקופת המקרא, וקודם כול שואלים את עצמנו : האם התופעה של ׳רפורמה׳ קיימת בתולדות ישראל בתקופה שאנו מדברים בה ? אם בוחנים שאלה זו על פי השקפתו של החומר המקראי עצמו, התשובה היא באופן חד-משמעי : לא . על פי ההשקפה המקראית יש לתאר את המציאות הדתית בתקופת המקרא כולה כהשתלשלות בלתי פוסקת של חטא וחזרה בתשובה , שעל פי הגדרתם שונים תכלית שינוי מן ההגדרה שקבעתי לעיל . בגלל החשיבות הגדולה של הבחנה זו להמשך הדיון, אסביר את דבריי ביתר הרחבה . לפי התפיסה המקראית דמותה של דת ישראל על כל היבטיה – אמונות ודעות, פולחן ועבודת האל, הממסד הדתי ודרכי ארגונו ופעולתו – נקבעה על ידי משה במדבר, עם כינונו של עם ישראל . בכך נוצרה מערכת כוללנית מחייבת שנקבעה כנורמה מוחלטת, ושהייתה אמורה להישמר בדיוקה ובמתכונתה, כפי שנקבעה במדבר על ידי משה, מאותה שעה ואילך ולתמיד . ואולם, לפי התיאור ההיסטורי של המקרא כולו – התורה, נביא...
אל הספר