222 שער ראשון : מחשבת המקרא וספרותו מואב, אשור, בבל ) ולאחרונה התגלתה כתובת ארמית מרתקת בתל דן, כנראה מן המאה 1 אבל גם נתונים אלו אינם התשיעית לפנה״ס, ונזכרו בה גם מלך ישראל וגם ׳בית דוד׳, יכולים לעמוד בפני עצמם ; הם מתחברים אל מה שידוע מספר מלכים : מרחיבים את הקיים שם, משנים אותו במקצת, וכד׳ . עובדה זאת, שספר מלכים הוא המקור הכמעט בלעדי לתקופת הבית הראשון, גורמת לכך שאנחנו נוטים לזהות באופן אוטומטי את ההיסטוריה של אותה תקופה עם מה שמסופר בספר מלכים . למעשה, כשקוראים בספרי ההיסטוריה המודרניים על תולדות ישראל בתקופת המקרא ( בן-ששון, קיטל, ברייט, נות, ואחרים ) מוצאים בהם בעיקר כתיבה מחודשת, נימוקים מודרניים, מונחים בני זמננו וכד׳, אבל התמונה ההיסטורית המצטיירת בהם היא כמעט בדיוק זו המתוארת בספר מלכים . בתודעתנו, מה שכתוב בספר מלכים הוא ה היסטוריה, בה״א הידיעה, ואיננו מתעכבים לשאול האם הדברים היו באמת כך ? האם הם יכולים להיות כך ? כיוון שאין בידנו מספר רב של מקורות נוספים, הביקורת קשה ולפעמים בעלת אופי שלילי . שהרי איזו אלטרנטיבה יש בידנו להעמיד מול השקפתו של ספר מלכים ? אולם עובדה זו גור...
אל הספר