היבטים אחדים של הגדרת הזהות בימי בית שני : מסורת יציאת מצרים ותפיסת הבחירה הארץ, של השמיים, של בעלי החיים או של האדם, אלא רק את תיאור תולדותיהם . ׳אלה תולדות השמים והארץ בהבראם׳ ( בר׳ ב, ד ) . איננו לומדים מהו העולם אלא כיצד נברא העולם, כיצד נברא האדם, כיצד בא המוות לעולם, כיצד התפלגו העמים ללשונותיהם, וכיו״ב . כל התשובות ניתנות באמצעות ההסבר ההיסטורי : באמצעות תיאור פעולה, שיש מי שמפעיל אותה . הפעולה נעשית על פי עקרונות מובנים, וכך נעשה העולם מובן . ב . מאפיין אחר של החשיבה הישראלית, השייך לתחום אחר, הוא התרכזותה בשאלת הזהות . שאלה זו היא אחד הנושאים שהעסיקו את עם ישראל ביותר, ולא רק בתקופה העתיקה, אלא לכל אורך תולדותיו ועד היום . עם ישראל ביקש להבין את מוצאו, את מרכיביו, את מקומו בעולם העמים, את זיקתו לארצו, את יחסו לאלוהיו, ועוד כהנה וכהנה . כל אחד מהמאפיינים שציינתי עומד לעצמו, והוא פרמטר קבוע של החשיבה הישראלית הקדומה . אבל בהצטרפם זה לזה התוצאה ברורה : התשובה לשאלת הזהות ניתנת במונחים היסטוריים . כשהישראלי מבקש להבין תופעה מתופעות העולם, וזהות עצמו בתוכה, השאלה שהוא מציג איננה ׳מ...
אל הספר