שער ראשון : מחשבת המקרא וספרותו ב . שני מרכיבי הנושא : תפיסת האישה ומעמד האישה בדברי המבוא לנושא ׳האישה בתקופת המקרא׳ אני באה לבדוק שני היבטים של הנושא : ההיבט ההגותי וההיבט ההיסטורי . ההיבט ההגותי עוסק בשאלה כיצד הבינו הוגי המקרא וסופריו את המהות, או את התופעה, ששמה אישה : מהי אישה ? מה מקומה בעולם ? מה מקומה בחברה האנושית ? מה יחסה לגבר ? מה יחסה לאלוהים ? וכו׳ . ההיבט ההיסטורי עוסק בשאלה : מה היה מעמדה של האישה בפועל בתקופת המקרא ? מה היו זכויותיה וחובותיה ? מה היו תפקידיה ופעולותיה בתחום הפרטי ובתחום הציבורי ? וכד׳ . שני היבטים אלו קשורים זה בזה . אנחנו מצפים שההשקפה העיונית על מהות האישה ועל מקומה ותפקידה בעולם תשפיע על מעמדה החברתי ועל האפשרויות הנפתחות בפניה לפעילות ציבורית ולהישגים חברתיים ופוליטיים . ולהפך : אנחנו עשויים להניח שמעמדה החברתי והישגיה הפוליטיים של האישה במציאות ישפיעו על הבנת מהותה ומקומה בעולם . ואולם למרות הזיקה שבין שני תחומים אלו, להלכה ולמעשה, אלו הם שני תחומים שונים של הקיום האנושי ושל החשיבה האנושית . כדי להבינם כהלכה – הן כל אחד לעצמו והן בזיקתם זה לזה – ...
אל הספר