חירות הרוח : משנת קהלת לדורות המאה הראשונה לספירה, שיש לכלול את קהלת בין כתבי הקודש . ההחלטה שאליה הגיעו הייתה ש׳קהלת ושיר השירים מטמאות את הידים׳, ועל כך העיד בן עזאי : ׳מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את ר׳ אלעזר בן עזריה בישיבה ששיר השירים וקהלת מטמאות את הידים׳, ואת דבריו אישר רבי יוחנן בן יהושע : ׳כדברי בן עזאי, כן נחלקו וכן גמרו׳ ( משנה, ידים ג, ה ) . ואולם, הוויכוח בעניינו של ספר קהלת לא הסתיים עם האישור ה׳רשמי׳ שהעניקה לו הסנהדרין ביבנה . במקורות מאוחרים יותר אנו שומעים ש׳בקשו חכמים לגנוז ספר ה׳גניזה׳ בעצם מהותה אינה מערערת על הקנוניזציה של הספר והיותו חלק קהלת׳ . מכתבי הקודש אלא דווקא מאשרת אותם, שהרי ׳גניזה׳ מיועדת מלכתחילה לחפצים שקדושתם מוכחת . ואולם משמעה של הדרישה לגנוז את הספר הוא שיש להרחיק את הספר מרשות הציבור ובכך לגרום למעשה לביטול השימוש בו ולעצם קיומו . קדושתו אינה מעורערת – אך הוא ׳גנוז׳ . בוויכוח בשאלת הקנוניזציה של קהלת הועלה – על פי המקורות העומדים לרשותנו – רק נימוק אחד לשלילת קדושתו של הספר והוא נוגע למקורו : ׳ר׳ שמעון בן מנסיא אומר : שיר השירים מט...
אל הספר