׳יד ושם׳ ( ישעיה נו, ה ) : הצעה חדשה 0 באופן ברור בהיגדים הנוגעים ללויים, שאין להם ׳חלק ונחלה׳ בתוך שבטי ישראל . מן ההבנה המוחשית מאוד של מונחים אלו : ׳לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה׳ ונחלתו יאכלון׳ ( דב׳ יח, א ) , הטקסט עובר אל ההיגד המופשט : ׳ה׳ הוא נחלתו׳ ( פס׳ ב ) . למטרת הדיון הנוכחי, הקשר מוכר מאוד הוא מאלף במיוחד . את המרד של שבטי ישראל, קודם בדוד ואחר כך ברחבעם, מקדימה ההכרזה המפורסמת : ׳אין לנו חלק בדוד השימוש המטפורי, הן של חלק והן של נחלה, מבטא כאן באופן ולא נחלה לנו בבן ישי׳ . חזק במיוחד, אם כי במשמעות שלילית, את תפיסת השייכות, הקרבה, הזיקה ואפילו הבעלות . ׳אין לנו חלק בדוד׳ משמעו : ׳אנחנו איננו חלק מן הממלכה׳ . הביטוי ההפוך, החיובי, של רעיון זה נמצא גם הוא בהקשר של סיפורי דוד . ואולם הוא מנוסח לא כהיפוך של הפתגם הקודם אלא על ידי שימוש ב׳יד׳ . אנשי ישראל מצדיקים את טענתם שיש להם זכות להעביר את המלך את הירדן בהכרזה של עיקרון : ׳עשר ידות לי במלך׳ ( שמ״ב יט, מד ) . הניסוח של עמדתם באמצעות המונח ׳יד׳ ולא באמצעות ׳חלק׳ מאפשר לשבטי ישראל לבטא בדרך פתגמית...
אל הספר