שער ראשון : מחשבת המקרא וספרותו שתי סדרות שונות של שאלות : ( ) אם המונח ׳גר׳ אינו מבטא במקרא ׳מי שהמיר את דתו ליהדות׳, מה מקורו של שימוש לשון זה ? או מוטב : מהו התהליך הסמנטי שהוביל מן השימוש המקראי של המונח ׳גר׳ אל השימוש הבתר-מקראי ( אולי כבר בספרות המקרא המאוחרת ) והפך אותו למונח אוניברסלי, אפילו טכני, להגדרת התופעה ? ( ) מזווית ראייה אחרת, אם משמעותו של המונח המקראי ׳גר׳ איננה ׳מי שהמיר את דתו ליהדות מסיבות דתיות׳, האם התופעה או הרעיון של ׳גיור דתי׳ – אל היהדות או ממנה – מוכרים במקרא ? אם כן – כיצד הם מוגדרים ? האם נובעות מהם מסקנות משפטיות או חברתיות ? מהי ההערכה שהם זוכים לה במקרא ? שתי שאלות אלו הן מטרת הדיון להלן . המונח ׳גר׳ את המונח ׳גר׳ הגדיר כבר רש״י במאה האחת-עשרה והגדרה דומה, במגוון ניסוחים, לדעת רש״י, ׳כל לשון גר, אדם שלא נולד מוצעת במילונים המקראיים החדשים . במדינה, אלא בא ממדינה אחרת לגור שם׳ ( רש״י על שמ׳ כב, כ ) . השם ׳גר׳ נתפס אפוא המודגמת היטב בדברי אחי יוסף לפרעה כנגזר מן המשמעות המקורית של השורש גו״ר, ׳לגור בארץ באנו׳ ( בר׳ מז, ד ) , כפי שהם מבוארים בהגדה של פסח ...
אל הספר