אך בעובדה, במציאות, זה הוליך לפירוק ההתנדבות . כלומר, ש"הממלכתיות תענה על הכל", כלומר, תפיסת האתאטיזם . הדברים ידועים . השאלה היא מה היו ההשלכות של ההתפתחות הזאת על הרמה של הסוציאליזם מלמטה, על הקפאוו שחל בחברת העובדים, בהסתדרות, החל משנות החמישים ומשאלה זו איננו יכולים לברוח . ברור שגם אתגר האחריות וההשתתפות נפגע כאשר הפרספקטיבה של חברה סוציאליסטית כוללת, חברתהעוברים סוציאליסטית ודמוקרטית,נפגעה קשות . ומכיוו שכר אי אפשר להאמין שנצא למרחב רק עלידי סוציאליזם מלמטה, או עלירי פריצתו מרמה של מיקרו,של הקיבוץ הבודד אל סביבתו . אמנם, אני התפעלתי קצת ואפילו קנאתי באופטימיזם שנשב מדברי אהרון, וגם אני חושב שסוציאליזם הוא אופטימי ביסודו . ואולם, במציאות הישראלית לא ראינו, נכון עד לרגע זה, התקדמות, אלא את ההיפר מזה, בלשון המעטה . ובכל הרמות, גם ברמה מלמטה, של המיקרו . וכאן נישאל : מה נגזר ממה, כלומר, באיזו מידה מה שקרה ברמת המקר ו לתנועתהעבודה, כולל הקפאוו בחברתהעובדים ובהסתדרות, באיזו מידה זה השפיע על המיקרו, ומה קורה מאירך לתאים סוציאליסטיים, כאשר הקיבוץ הוכיח שאפשר לקיים חברה סוציאלי...
אל הספר