לסלול דרך להזדהות בין הפועל והמתיישב

היה ליצור חברה אשר מיישמת באופן מיידי את האלמנטים של חיי שוויון ועבודה ונאבקת נגד ניכור האדם מעצמו, מן החברה בה הוא חי ומן הטבע . הוא היה משוכנע שהתנועות המרקסיסטיות מסלפות את המטרות הסוציאליסטיות ועל כן ראה את תפקידו במאבק נגד התפשטות המרקסיזם בקרב מעמד הפועלים הצעיר בישראל . אצל ברל ואצל בן­גוריון היתה בולטת הרבה יותר ההזדהות עם תנועת העבודה העולמית . אמנם, גם אצלם יעדי התנועה היו שוב­פעם מושתתים על יחס עמוק לנבואה ישראלית ולמסורת ההיסטורית, החילונית והדתית של עם ישראל, אבל הם חשו והבינו שתנועת­העבודה הישראלית איננה מתפתחת בחלל­ריק; היא קשורה לתנועת­העבודה הבינלאומית­העולמית, וגם כאשר בשלבים מסויימים של התפתחותו הגיע בן­גוריון להדגשת יתר של אחריות לאומית ) כמו שהוא מגדיר בכותרת ספרו "ממעמד לעם" ( , כוונתו לא היתה התבוללות בתור הבורגנות היהודית, אלא שמירה על הגמוניה של מעמד הפועלים ביחסו לשכבות אחרות בתור העם . גם כאשר בן­גוריון צידד ביצירת ברית רחבה להבטחת קיומה של המדינה, הוא שאף שהכוח המנווט והמוביל בתוך הברית הזאת יהיה מעמד הפועלים . אבל גם הוא היה בדעה, שהדרך היא ליצור בתוך החברה...  אל הספר