עדנה סולודר (המנחה)

אחרי הכשלון עם החוק הזה, שרצו להעבירו בכנסת, והיו בטוחים שבפ 0ח יעבירו אותו בכנסת על מגש של כסף, ואז הסתבר שאין לו רוב ­ אז ירה שוסטק את היריה לחידוש המאבק אשר ללא כל ספק, יתחיל ­ והשביתה הזאת היתה, בהחלט, גישוש בנושא הזה . בדיוו על מערכת הבריאות, בימים אלה, הוא ירה את יריית הפתיחה . היה לי ילב כבד 1 על צורת המאבק . יותר מכל הרגשתי את זה בשביתת הרעב . היה 'לב כבדי בויכוחים על דרך השביתה, ועל הנסי וו של 'או את הכל או לא כלום' . אר בשביתת הרעב, ברגע מסויים, החלטתי שאי אפשר יותר להתרשם מנציגו­ יות וצריו לשבת עם ציבורים של רופאים . יום אחד ישבתי בבית החולים מאיר עם עשרות רופאים . ואחר כר בפוריה, ובעפולה . הפגישות עם הציבור הזה גרמו לי זעזוע . אני מודה, שבכל תקופת השביתה לא זועזעתי כמו מהפגישה איתם . ואומר גם מדוע . במפגש עם הרופאים, ובמיוחד בבית החולים מאיר, שהוא בית חולים הסתדרותי, ראיתי חברי הסתדרות שאיכפת להם מהרפואה הציבורית, והם שובתים יעל באמת 1 . את חלקם אני מכירה, בהם ידידים שלי . באו לביטוי, מצד אחד, הדאגה הכנה שלהם לרפואה הציבורית, ומצד שני ­ חוסר האפשרות להתקדם . הם אמרו : בחברה...  אל הספר