ד"ר מיכה שפירא (אפיקים)

שכירים, שכולם אמרו שהם צריכים לקבל כסף, אבל במשך 3 וודשים וחצי לא נמצא גבר שימצא את הפתרון לזה . וכל זה באשר להסתדרות . לגבי התק"ם, אני חושב שישנה תופעה שאולי היא זרה במקצת : הולכת וצומחת קבוצה של רופאים­קיבוצניקים, והיא מזרימה בבת­אחת גם מירע חרש וגב ! תחושות של מתח, לא מוכרות . נכון, סיפורי המורים והשביתות שלהם מוכרות מזה 25 שנה ויותר . אך רופאים, כמוני או כמו גבי, נפלו לפתע פתאום למציאות ישראלית, וזה שונה . אני מציע שכולנו נהיה מצפוניים וכנים לגמרי, לומר שרופא ישראלי הוא חלק מהחברה הישראלית, ולא מגיעה לו סקילה . עם כל הכבור למורים הוותיקים שלנו, עם ראשי השיבה, שהיו מנהיגים והיו צדיקים, לא ניתו בקלות למחוק מעמד שלם של אנשים, שבכל זאת משתדלים לעשות את המיטב . מי מאיתנו יקח לעצמו את הזכות להטפת המוסר במקרה הזה, ולמה דוקא בקיבוץ ? המגעים ביו הרופאים לביו מרכז התנועה, התק"ם, היו לא מוצלחים . היו רופאים שקראו לעזרה גם במחוזות, רצו לדבר עם ועדת הבריאות האזורית, ורצו לדבר עם אנשי ציבור, להסביר שהדברים הם מהותיים ולא נוצרו במשך 4 חודשים . מובן מאליו שאנחנו צריכים למצוא קשר נכון וביטוי נכוו ש...  אל הספר