אחרי התלבטות קשה, שחלל ! זה של המלחמה הוא גם שלי, מלחמתי אני, ויתכן שגמ אני או חברי אילו ישבו בממשלה היו מחליטים בדומה להחלטה שקיבלה הממשלה . זוכרני אחרי מלחמת יום הכיפורים באתי לאחד הקיבוצים בצפון להשתתף באבלם של הורים שכולים, חברי מתקופת השואה . אחות הבן שנפל תקפה אותי והטיחה בפני בנוכחות ההורים : "אתה אשם ? אתה וגולדה ויתר חבריכם ) כידוע הייתי אז מזכיר משנה במפלגת העבודה ( כי לא הלכתם בדרכו של לובה אליאב והדחתם אותו, לו שמעתם לו, לא היתה פורצת מלחמה זו ואחי לא היה נהרג . " ההורים, הם שנחמוני ואמרו : תסלח לה במר לבה, אנו יודעים שזה גורלנו . אני נושא אתי עד היום הזה, את האשמה על שלא הלכתי בדרכו של לובה, אם כי דרכו זו של לובה, ירידי היקר, קסמה לי מאור; לא הלכתי בה בהכרה ובידיעה שהיא דרך קלה לשלום, אך מסכנת את בטחוננו . נדמה לי שאנו עומדים בפני דילמה כזו זה מספר שנים . יש אפשרות עכשיו להגיע להסכם עם אש"ף, בלי שישנה אמנתו, בתנאים של גבולות 1967 ומדינה שלישית . מפלגת "של"י" מציעה זאת, יש גם מעטים במפלגת העבודה ובמערך שמסכימים לכך . אני וכל אלה שדוגלים בתכנית אלון ובמצע המערך, אינם מסכימי...
אל הספר