תרומתה של דגניה לתנועה הקיבוצית

ברל כצנלסון במכתבו אל חברי דגניה לרגל חצי יובלח של הקבוצה . אף כי ברל כצנלסון כאילו תמה, ללא יכולת להסביר תופעה זאת, נדמה לי, כי התשובה על שאלתו הרטורית מצויה בקטע אחר של אותו מכתב, שבו הוא כותב, כי "בקורת רוח הייתי מבקר במעונכם המרעיף חמימות משפחתית, בהירות עלומים ואף משהו חסד אמהי . מתי זכה בימינו ההם מעון פועלים להרגיש על כתליו, על שולחן ערוך מגע ידה הרף של אשה חברה ? " במשפטים אלה נתן ברל כצנלסון תיאור פיוטי משהו לליכוד החברתי, ליחסי הרעות, להרגשת הבית אשר בהם הצטיינה דווקא "הקומונה החדרתית", ואחר­כך קבוצת דגניה . ביחסי רעות והרגשת בית אלה, שנמשכו גם לאחר שמרבית החברים הקימו משפחות, טמון הסוד לרציפות קיומה של דגניה, והם גם שהיו בשביל חבריה ובשביל אלה שהלכו בעקבותיה היסוד האידיאולוגי לעצם אפשרות קיומו של ישוב, המבוסס על עקרון השיתוף בכל תחומי החיים . יתר על כן, לפי תפיסה זאת, יש ערך למסגרת חיים שיתופית, אם רק קיימים בין חבריה יחסי רעות וקירבה נפשית, אם קיימת הבנה אנושית עמוקה ביניהם . תפיסה זאת של השיתוף נבעה מתוך דאגה עמוקה למעמדו של היחיד, שמא יבולע לו בתוך הארגון הקולקטיבי שעלול ...  אל הספר