אולם הדלות בו היתה כה גדולה, ותנאי החיים כה ירודים, בעיקר בתקופה הראשונה, עד כי הילדים היו בוחרים להמלט ממנו ולשוטט ברחובות . היינו משתדלים ליצור מגע עם ילדים כאלה, לאסוף אותם ולהעבירם לוילנה . שם היו מצורפים למשפחות הרפטריאנטים היוצאים לפולין, כדי להעלותם אחר כך לארץ ישראל . עם כל זה רבו ההיסוסים והפחדים לגורלם של היוצאים, מפני שלא קיבלנו כל ידיעה מהם על המשך גורלם . בינתיים נסתימה המלחמה ולליטא החלו לחזור, גלים גלים, ניצולי מחנות הריכוז, בעיקר נשים, וכן משוחררי צבא . לאחר שלא מצאו שריד ופליט ממשפחותיהם גבר הרצון לצאת מליטא, כדי להימצא שוב בקרב יהודים, שכן הדחף להימצא בין יהודים היה חזק מאד . ביוני הגיעה אלי מלודז' שליחה הבריחה הראשונה, היא ליזה טרשינסקי, חברת מפלגת "פועליציון" . היא הביאה פתק חתום ע"י טדק פיק ז"ל, ובו מילות הקוד "טיול" ר"בריחה", הוראה להשתמש במונחים אלה, וכן רשימת שמות של חלוצים, שיש לחפש אחריהם ולשלחם . היא הביאה גם סכום כסף להוצאות הפעולה . כעבור זמן הגיעה שליחה שניה, מנקודת הבריחה גראץ . ) אינני נזכרת לא כתאריך ולא בשמה ( . היא מסרה קצה אינפורמציה על העברת יהודים...
אל הספר