האחדות המפלגתית ומניעיה המדיניים

בתנועה ציונית דלת­מעש­ואמצעים ודחיית "הלא­ציונים", שרצו לתת יד לבניין ללא אידיאולוגיה ציונית, לבין הקמת כוח כלכלי ומדיני של העם היהודי בדמות הסוכנות היהודית, שיכלה להיווסד שלא על טהרת הדימוקרטיה הציונית הקונגרסאית . הפועל הצעיר נאלץ לחרוג מאותן מםגרות­מחשבה ודפוסי­מעשה של "הלוך לאט", ולהתחבר אל אותה המפלגה שלידתה היתה "לקראת אניות באות", שחלמה על מעשים גדולים שבאופק, ושלא השלימה עם קטנות המעשה, עם דלות­פעולה המביאה ניוון לתנועה הציונית ולישוב העברי בארץ . הכרחי היה ליצור תנועת­המונים, שבראשה יעמדו אנשים בעלי דמיון נועז ובעלי כושר­פעולה . אם תרצו ­ זוהי התמצית של תורת האיחוד הפוליטי, שצררה את אחדות­העבודה ואת אישיה, אף כי היו שרצו לשוות לאחדות זו מעין דמות תיאולוגית והציגו אותה כעקרון­אמונה, התובע "מוניזם" מפלגתי­ פוליטי . אין פירושו של דבר, שלא היתה מערכת רעיונות חברתיים, חינוכיים ותרבותיים, שנבעו מאופייה של התנועה, מתנאי צמיחתה, משורשיה ההיסטוריים . אך האיחוד עצמו, כמעשה של גיבוש כוח, היה מעוגן בצרכים החיוניים, כפי שהובנו על­ידי נושאי הדגל של הגשמה ציונית דחופה, במציאות קשה, אפורה מאד...  אל הספר