את היוצר, החי את מלוא המורשת הרעיונית היהודית והאנושית, אך אינו מגבש תורתו בנוסחאות ובמסגרות חברתיות . את עצמו ראה טבנקין כפרשן העקבי ביותר של רעיונות אחדותהעבודה, שבמקורה של תנועתהעבודה בארץ ישראל . המשותף לטבנקין, לברל ולבןגוריון, משתקף גם בחיים האינטלקטואליים הרצופים, במאמץ המתמיד לראות את מפעלם ומעשיהם משולבים במהלכים היסטוריים, בתהייה המתמדת של עמידת האדם הפרט, מול הכוליות . פרשן כל אחד מהם ביקש לא רק להיות פועל היסטורי, אלא גם היסטורי . לא מקרה הדבר, שבאחריתימיהם עסקו שלושתם בפירוש דרכם ובפירוש הדרך של דורם . ברל כצנלםון בילה את החודשים האחרונים לחייו בהרצאות על תולדות תנועתהפועלים בארץישראל, בביתרוטנברג שעל הכרמל . יצחק טבנקין עשה את שנותיו בהסברת דרך דורו כאן, באפעל . בן גוריון עסק בשנים האחרונות, עלפי דרכו, בכתיבת תולדותיה של מדינת ישראל . הייתי אומר שאין הדברים כאן דומים לצירצייל, שכתב את זכרונותיו, את תולדות מלחמת העולם השנייה ואת תולדות העמים דוברי אנגליה, או לדה גול, שכתב זכרונות, ובהם גירםתו על תפקידו בתולדות צרפת . הם לא באו לספר םיפורמעשה של דברים שאירעו, א...
אל הספר