ברל כצנלסון יכול לראות אפילו הקבלות לשוניות, שימושי מלים המלמדים על זיקת ברל לעולם זה, אולם תביעתו להבנה עצמית של חזיונות יש לה על מה שתסמוך . הוא הגשים אותה, וגם ההיסטוריון חייב לקבלה . נוכח כל הקשיים במיצוי המקורות והקשיים הגדולים עוד יותר באינטרפרטציה, השאלה היא היכן אנו עומדים כיום עם ספרו של יוסף גורני במחקר על אחדותהעבודה . אני מבקש להצטרף להערה שהעיר כאן יהודה סלוצקי בקשר לארגון החומר בספר . אני יודע שלכל צורה של ארגון חומר אפשר להציע אופן אחר, עם יתרונות משלו . אבל השאלה היא מהו הארגון האדקוואטי ביותר, המתאים ביותר לחומר ולמשמעות . אני מניח שחלוקת הספר לנושאים ענייניים ותיאור כל חטיבה עניינית לפי הסדר הכרונולוגי נשקלה,והשאלה היא, אם הפתרון שנתקבל הוא הטוב ביותר . במקרה של אחדותהעבודה השאלה איננה רק של סידור נוח ומתאים של החומר . הזמן עבור אנשי אחדותהעבודה לא היה רק רצף כרונולוגי של מוקדם ומאוחר . הוא היה מלא משמעות, הוא היה זמן של התגשמות היסטורית . הם תמיד התבוננו אל הסביבה הכוללת הציונית, היהודית והביןלאומיח . הם צפו להתגשמות התהליכים ההיסטוריים עלייה, הון לאומי, סוצי...
אל הספר