מעמיקה . ברור לגמרי, שהמטודה הדטרמיניסטית, המטודה הסוציולוגית, המטירה של הדיאלקטיקה ההיסטורית לא נטשו אותו מעולם . הוא היה אמן גדול בשימוש בה, והוא נשען על המטודה הזאת באופן גלוי ונמרץ . ואף על_פיכן לא השתעבד לה, בכל תורתו ואורחחייו החלוציים הרצוניים, היה לו עימות בלתיפומק עם תורות דטרמיניסטיות, עם תורותגורל, עם תורות של חוקתיות עליונה שאין לאדם, לרצונו, לחזונו, למשאלותיו ולנפשו, שליטה בהם זאת לא היה יכול לקבל מעולם, לא בימיהנעורים שלו ולא בימיו האחרונים . על כן צריך לומר, שבאמת מותר לדבר כאן על מטודה, אך לא באותו המובן הלגלגני המקובל, כשקוראים לזה אסטרטגיה או "טקטיקה" או "פיגום", כדי לעצב ממנו בניין, ובעצם גם אפשרות לבנות אותו הוא היה רואה ובמלוא מובנה של המלה הזאת את המין האנושי כחטיבה רצונית, שיש בכוחה להיות בתחורין, לעצב דרך, לעצב עולם, לעצב אדם מתוך בחירה, אלא שהבחירה הזאת אף היא היתה מוגבלת גם היא היתה שתולה בערוגות נתונות, ולכן, כשאנחנו רואים אלמנטים אנרכיםסיים או טינדיקליסטיים בתורתו ובגישתו הרי שהללו באו, בעצם, לבטא את אשר עוות אולי לא ע"י תורתהיםוד של...
אל הספר