להעניק לתעשייתנו ייחוד קיבוצי - כמו לחקלאותנו

היום, כאמור, עובדים מתוך חשבון, ומחשבים בתשואה לגודל­ לכן אנו הולכים היום ליחידות­ייצור גדולות ומפתחים ענפים גדולים­ זוהי הסיבה, שאנו מדברים היום על רפת בת 006­ 400 ראש . לא נאמר בכך, כי רפת כזאת תהייה, בהכרח, גם רווחית . דבר זה תלוי במידה רבה במשרד­התקלאות ובמדיניות המחירים . אך אם נקיים רפת ­ תהייה זו רפת גדולה, בעלת טכנולוגיה מתקדמת . בסיבומו­של­דבר, אין לדאוג למעמדה של החקלאות הקיבוצית . היא שמרה, במשך כל השנים, על מעמדה היחסי בתוך החקלאות הישראלית, מתפתחת באותה מידה שמתפתחת החקלאות הישראלית בכללה . אין, איפוא, מקום להצגת השאלה למי מגיעה הבכורה ­ לחקלאות או לתעשייה, שכן אין תחלופה בין חקלאות ותעשייה בקיבוץ­ עלינו להבדיל בין ענפים חקלאיים נחשלים לבין ענפים מתקדמים ומשגשגים, בין ענפים המתאימים לקיבוץ וענפים שאינם מתאימים לו . הבחנה זו נכונה באותה מידה גם לגבי התעשייה . אנו נוהגים, משום­מה, לכרוך את ענפי החקלאות בחבילה אחת, כאילו אין הבדל בין כותנה לרפת, בין צאן ופרדס . והוא הדין גם לגבי התעשייה­ אין לדון את כל ענפי התעשייה בקנה­מידה אחד . יש מפעלים מתקדמים ורווחיים ויש מפעלים נחשלים ...  אל הספר