בהשוואה לענפימשק אחרים, דבר שהוא לא רק בבחינת צורך לאומי, אלא גם באפשרותה של הכלכלה הלאומית, נוכח צימצום מספר המועסקים במישרין בחקלאות, והמחסור הגדל בשוקי העולם בתוצרת חקלאית . המשק הקיבוצי והתיעוש התיעוש מהווה תהליך קובע בהתפתחות משק הארץ בשנים הבאות, לאחר שהפיתוח החקלאי ופיתוח מקורות המים תפסו מקום ראשי בשנות ה 50 וה 60 . אמנם, שילובה של התעשייה במשק הקיבוצי, אינה גורמת ל"מהפיכה תעשייתית" במובנה ההיסטורי ) וכבר עמד על כך במחקרו גם פרופ' ח . ברקאי ( . שכן, התיעוש בקיבוץ נעשה לא כמעבר ממשק של אספקה עצמית, אלא כמשק המייצר עיקר תוצרתו לשוק; לא במעבר מהכפר לעיר ולא על בסיס יישומה של שיטה מדעית שונה, ולא בעתירות הון גדולה יותר מזו הקיימת בחקלאות הקיבו צית . על אף אלה מביא התיעוש לשינויים גדולים במשק הקיבוצי, שכן, ההרכז בענף התעשייה, שהוא גדול יחסית כלפי ענפים אחרים במשק, מביא לשינויים ביחסים החברתיים, בדרכי הניהול והארגון ובצורות השתלבות במשק הקיים . בפני התעשייה במשק הקיבוצי עומדת בעיית כיבוש השוק, שכל משק ומשק מתלבט בה לבדו, עם כל ההשפעות הכלכליות והחברתיות הנובעות מכך . וכך, בעוד שב...
אל הספר