כאותו פילאטוס הרוחץ בנקיון כפיו, שלא הוא שפך את הדם הזה הצהירו ולא פתחו פתח, לא פתחו שער, לא את שעריארץישראל ולא את שערי אנגליה ואמריקה . אין רוצים להתגרות בערבים, אך האם הכריזו כי נכונים הם לקבל את הפליטים היהודים לאנגליה ? הם הכריזו שהשמועות על השמדה הן נכונות, האם פתחו את שעריהם שלהם ? ההצילו את הילדים שלנו הנודדים בדרכי העולם ? ההבטיחו איזהשהוא קיום לעם שמשמידים אותו ? האם קמו אנשי הדת ותבעו לקיים את הבטחת התורה ? כל זה לא היה אך היה שימוש גם בדם הזה למטרות פוליטיות", . לאחר דברים נוספים על בדידותנו עתה בעולם, מסיים טבנקין כך; "שום דבר לא יצילנו מלבד המפעל הציוני והמפעל הזה יקום בשילוב עם התמורה שתחול בעולם בתוך המהפכה העולמית, אך הוא יקום רק על ידינו תקות עצמאותנו היא בעולם שאין בו שלטון" באן תקות עצמאותנו היא בעולם שאין בו שלטון, במובן זה שאין בו הפקרת יהודים, בעולם שאין בו רשע, שאין בו פאשיזם ונאציזם, ושאין בו גם פילטוםים נכון שטבנקין ראה את השלטון בקוטב מנוגד לקומונה, ואת המטרה הסוציאליסטית והלאומית הוא ראה בעולם בלי מדינות, בחברה מחוסרת שלטון, כי החברה היא הרבה יות...
אל הספר